אשתלוט // SODOM
סדום, מקום מיתי אך גם אתר גיאוגרפי והיסטורי הופך בידיה של ג'קי פערל לחיזיון בימתי חי ורלוונטי מתמיד. יצירה פוליטית ופואטית זו היא תוצאת מחקר רב שיכבתי החוצה שכבות ארכיאולוגיות של טאבו וכיסופים.
הסיפור המקראי של אשת לוט נקרא מחדש מפרספקטיבה פוליטית עכשווית: אשתלוט, היא פליטה הנמלטת מהפצצה אווירית על עירה. בעיר הנצורה תחת אש נותרות שתיים מבנותיה. היא עוצרת ומביטה אחורה. מבטה מפר ציווי אלוהי / פוליטי "אסור להביט!" עליו היא נענשת בהפיכתה לנציב מלח. הסיפור המקראי נשזר בקטעי יומנים שפערל חילצה משכחת הארכיון. היא משמיעה את סיפורן האנונימי של פועלות שעבדו במפעל ליצור אשלג בסדום, בשנות ה-40 של המאה ה-20. הפועלות, גם הן פליטות מן המלחמה באירופה, וכמו אשתלוט, גם הן אימהות הנקרעות מילדיהן כדי לעבוד בסדום. קולן העולה מהמפעל הרחוק והמבודד, משמיע עדויות של אי-ציות.
על הבמה מופיעים דימויים אפוקליפטיים מתוך מחנה העובדים הסוריאליסטי של סדום (אתר היסטורי נטוש ואסור לכניסה): בקתות פועלים מוקפות שדות של מלח, נהר אדום של ברום וגם בית קולנוע חצוב בתוך מערה. הפרוייקט אשתלוט//Sodom מניח על הבמה פקעת צפופה של הקשרים ומשמעויות: סדום של ים המוות, החורבן והעקרות, סדום של האימהות הפועלות במפעל, אך גם סדום שהיא שדה של מיניות "סוטה" ושם הנקשר אל היסטוריה של רדיפת הומוסקסואלים.
סדום ואשת לוט מתגלות מחדש כסמלים בני ימינו: אדמה המופצצת מן האוויר, ואישה הנדרשת לציית לבעלה ולאלוהיה עד שאיננה יכולה יותר.
* העבודה נוצרה במסגרת תוכנית הרזדנסי של גלריה תאטרון החנות ועלתה בבכורה בפסטיבל הבינלאומי לתאטרון בובות בירושלים. היא הוצגה במסגרת אירועי חשיפה בינלאומית לתאטרון (ישרא-דרמה), בתמיכת מועצת התרבות של מפעל הפיס וקרן רבינוביץ' לאמנויות.
יוצרת ומבצעת: ג'קי פערל | מנהלת אמנותית: ויוי יחזקלי | יועץ בימוי: ארי טפרברג | וידאו פרפורמנס: ראפת חטאב | צילום וידאו: שרון ברוייר | הפקה: תאטרון "החנות" | ליווי: שחר מרום ואלונה פרידברג.
מִשְׂחֲקֵי מִלוּׄט
פורסם בגליון הליקון 127 "סדום"
וְתַבֵּט אִשְׁתּוֹ מִבַּעַד לְכָל מָה שֶׁבַּעֲרָפֶל לוֹט:
לֵיל הַכְּלוּלוֹט/ כֹּבֶד הַשְּׂמָלוֹט/בְּנוֹתֶיהָ הַחוֹלוֹט
עֲיֵפוּת הַפּוֹעֲלוֹט/ אָבָק מְעַרְבְּלוֹט/רַחַשׁ תְּפִילּוֹט
תִּרְכוֹבוֹת רְעִילוֹט בָּעָ"מ.
אִמָּהוֹת אֲבֵלוֹט לְאָחוֹר מִסְתַּכְּלוֹט
בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹט/ בָּרַגְלַיִים יַבָּלוֹט
זוֹעֲקִים הַקּוֹלוֹט: עַל מִי הֵן חוֹמְלוֹט?
טַפִּילוֹט! אֻמְלָלוֹט!
יְלָדוֹת מִתְפַּתְּלוֹט/ כּוֹשְׁלוֹט/ זוֹלוֹט.
אֵל נוֹרָא עֲלִילוֹט!
אַהֲבָה עַד כְּלוֹט!
מיטת סדום// מנגנון מכני לפי התהום ופי הטבעת.
בד נמתח מבעד חור בבסיס המיטה, מנגנון מכני.
"ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו ויאמר: הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש. אוציאה-נא אתהן אליכם ועשו בהן כטוב בעינכם..." (בראשית י"ט)
// תמונות מתוך מחנה העובדים הנטוש בסדום //
לוטי או קולנוע בתוך המערה//
המילה "לוטי"- מופיעה כשבע פעמים בקוראן ופירושה סדומאי/הומו/בן מוות, היא נגזרת מסיפור לוט וסדום, בדומה לאופן בו הנצרות משתמשת ב-Sodomite. בוידאו, הומאז' קווירי/פלסטיני בכיכובו של האמן ראפת חטאב לאשת לוט ולבית הקולנוע שהוקם בתוך מערה בהר סדום בשנות ה-30 וה-40.
בית הקולנוע הוקם בתנאי המדבר כדי לספק מפלט לפועלי המפעל קשי היום והוא מספק אנקדוטה היסטורית - סוריאליסטית המציתה את הדמיון; יושבים הפועלים בתוך מערת הקולנוע בסדום החלוצית ופאטה מורגנה קולנועית נפרשת בפניהם. אולי לפתע יש שיבוש בסרט הקולנוע ומתוך המסך בוקעת לוטי - מלכת הדראג מסדום המקראית או הקוראנית או העכשווית, היא זועקת לאשת לוט: "הביטי לאחור!"
דימויים מתוך התערוכה הקבוצתית "De Zone" במרכז לאמנות עכשווית בערד //
היצירה הוזמנה כעבודת סייט ספסיפיק באתר מחנה העובדים הקרוב למרכז לאמנות עכשוווית. בתמונה הראשונה נראית הפועלת בעלת "מערבל הבטן" בפעם הראשונה והאחרונה באתר שהוליד את דמותה. מיד לאחר מכן השטח הוכרז כאסור לכניסה. בתמונה בשניה ניתן לראות את הנסיון העיקש והנואש לדמיין את היצירה באתר המחנה באמצעות הקרנה של תמונות על טלוויזיה המכוסה בבד שקוף.
אוצרת: הדס קידר
בנפול אורו של הזרקור על המלח הלבן
נדמה לך כי שלג לפניך //
מתוך יומנה של פועלת במפעל האשלג בסדום בשנות ה-30.
מלח על קיר
אשתלוט מוקרנת על קיר תיאטרון הבימה//
במסגרת תערוכת הוידאו הקבוצתית קוויר בקיר
אוצר: עוז זלוף