//ליווי אמנותי // פיתוח שפה חזותית //
שושנה היא בת לעולים מאתיופיה וזויה עלתה מברית המועצות. שתיהן גדלו בשיכוני עולים בפריפריה החברתית של ישראל. הן נפגשו בפנימיה של עליית הנוער. כיום, אחרי עשרים שנים הן שוזרות את חוויותיהן לכדי סיפור אנושי אחד.
פיתוח שפה חזותית
ההצגה 'פקעת' היא תוצר של יצירה משותפת של נשים פלסטיניות ויהודיות במסגרת הפרויקט 'מהשונה למשותף – מהאישי לפוליטי' בהובלה משותפת של תנועת 'אחותי' –למען נשים בישראל ועמותת 'ערוס אלבחר' לאשה ביפו. הפעילות כללה מפגשים שבועיים, באופן המאפשר היכרות בין הנשים, סדנאות צילום וכתיבה, סדנת תיאטרון והעלאת המופע בהשתתפותן, המתבסס על טקסטים אותם כתבו הנשים על חוויותיהן, חששותיהן, והאתגרים איתן הן מתמודדות.
המופע הוא אירוע משפחתי אוטוביוגרפי העוסק במריבות הזוגיות שלנו, ההורים, מנקודת מבטן של הילדות שלנו. המופע מתקיים בשיתוף בני המשפחה – היוצרת וארבעה "לא-שחקנים" (non-actors) - בן זוגי ושלוש בנותינו (בנות שמונה, עשר ושלוש-עשרה).
פיתוח שפה חזותית
הוא פרש מסביבתו היומית והוציא אותה מבית הזקנים. כעת הוא מבקש ללמד אותה עברית.
״העברית זה לא במקום הראשון – החיים זה במקום הראשון״ היא קוראת וביניהם מתפתח מאבק מיתולוגי בין-דורי הנוסע בין מרוקו לישראל, בין דירת עמידר לספריה בחיפה, בין מה שכתוב ובין מה שבעל פה, בין געגוע לזרות, בין אם לבנה.
