ספרו של סמי ברדוגו, 'זה הדברים', עליו מבוססת ההצגה, מתחיל במילים: "עוד בחייה אני מחכה למותה". הוא מגיע להוציא את אמו המבוגרת מבית האבות, כדי לעשות עם עצמו ועימה חשבון נפש. המספר מגיע לאמו האנאלפביתית כדי ללמד אותה קריאה וכתיבה של אותיות העברית. הנסיון ללמדה עברית הוא כנסיון למחוק את הזרות, את הזהות של המהגרת, המזרחית שמערבבת עברית, צרפתית וערבית בשפה לא תיקנית. הוא רוצה לתקן את השפה ועל ידי כך לתקן אותה ואותו. 

היא לומדת, אבל תובעת שישמע סיפור. את סיפורה של הילדה מחה, ילדה יהודיה שנולדה למשפחה קשת יום במרוקו שמתגלגלת מבית לבית ולעולם לא נשלחת ללמוד בבית ספר, על אף שזו כמיהתה העמוקה ביותר. זהו מאבק בין דורי כואב בין אם מהגרת לבנה. על הבמה אותיות בעברית שמתפוררות לאט לאט והופכות לצורות המספרות את סיפורה של האם. ורימונים שהופכים לשפה.
 

קרדיטים:

 בימוי ויצירה: חנה ואזנה גרינוולד

עיבוד לבמה: אלכס פסברג

דרמטורגיה: אנסמבל הפרחות

שחקנים יוצרים: פזית ירון מינקובסקי, מני גרוס / רן דואני, עדן אוליאל, סלי ארקדש

עיצוב תפאורה ותלבושות: פרידה שהם וג'קי פערל

מוזיקה: עומרי מור ויקיר ששון

יעוץ מוזיקלי: מני גרוס

עיצוב תנועה: שחר ברקוביץ

עיצוב תאורה: עדי סומך

עוזרת במאית: נועה בן-ארי

מפיקה: אביטל מישל מאיר

יעוץ אמנותי: אבי גיבסון בראל

צילום: אפרת מזור