top of page
מפה" מתוך סדנה עם תומס הירשהורן"
ביקורות
הארץ | גלריה
מבקר אמנות ,הארץ
אבי פיטשון
"...תחילתו וסופו – לופ וידיאו קצרצר ובו להק של מאות ציפורים חגות סביב או נחות על שלישיית מנופי ענק בעת שקיעה, ודיורמה מטורפת שבה פנטזמגוריה תיאטרלית המשלבת "להק" מנופים עם לבירינת-גן, מלאכים, ספינות טרופות ומונומנטים ארכיטקטוניים – מדהימים"
"...תחילתו וסופו – לופ וידיאו קצרצר ובו להק של מאות ציפורים חגות סביב או נחות על שלישיית מנופי ענק בעת שקיעה, ודיורמה מטורפת שבה פנטזמגוריה תיאטרלית המשלבת "להק" מנופים עם לבירינת-גן, מלאכים, ספינות טרופות ומונומנטים ארכיטקטוניים – מדהימים"
החלון | בלוג אמנות
סמדר שפי
אוצרת
ארכיבאית הנוצות: מיתולוגיה אוטוביוגרפית” של ג’קי פערל הוא פרויקט מרתק באסטטיקה לא פחות מאשר בנרטיב ובהיקף הנושאים. במרכזו המיתוס של איקרוס ודדלוס שעובר היפוך מגדרי ליחסיה של פערל עם אביה, כך היא כותבת. הפרט שהיא מגלה על אביה הוא שאימץ בז ושהוא כבר הלך לעולמו. דרך חלל שמעתיק ארכיון נוצות בגרמניה מגיעים לדיורמת ענק בה מפורק (צילום) תבליט מהמאה ה 17 המתאר את המיתוס לחלקים המרחפים ביער עגורנים. העגורנים הלבנים והדמויות המרחפות, העומק המתעתע יוצרים דימוי מוזר ומושך, תערובת של דיבור על מחיר הקידמה (עגורנים- פיתוח מואץ ופועלים נופלים), ההיבריס האנושי האינהרנטי (איקרוס המגביה עוף) והמורכבות של יחסי הורים וילדים. הקירות שמצופים הקבצי כנפיים ממוינות מדברים על מחיר הקולוניאליזם הריסוק של הטבע משלם לטבלאות, לפרטים, לחפצים מתים. הזיקה לאמנות קודמת, מזו של רבקה הורן ועד דנה לוי, נוכחת כחלק מהקונטקסט התרבותי בו נוצרה העבודה
אוצרת
ארכיבאית הנוצות: מיתולוגיה אוטוביוגרפית” של ג’קי פערל הוא פרויקט מרתק באסטטיקה לא פחות מאשר בנרטיב ובהיקף הנושאים. במרכזו המיתוס של איקרוס ודדלוס שעובר היפוך מגדרי ליחסיה של פערל עם אביה, כך היא כותבת. הפרט שהיא מגלה על אביה הוא שאימץ בז ושהוא כבר הלך לעולמו. דרך חלל שמעתיק ארכיון נוצות בגרמניה מגיעים לדיורמת ענק בה מפורק (צילום) תבליט מהמאה ה 17 המתאר את המיתוס לחלקים המרחפים ביער עגורנים. העגורנים הלבנים והדמויות המרחפות, העומק המתעתע יוצרים דימוי מוזר ומושך, תערובת של דיבור על מחיר הקידמה (עגורנים- פיתוח מואץ ופועלים נופלים), ההיבריס האנושי האינהרנטי (איקרוס המגביה עוף) והמורכבות של יחסי הורים וילדים. הקירות שמצופים הקבצי כנפיים ממוינות מדברים על מחיר הקולוניאליזם הריסוק של הטבע משלם לטבלאות, לפרטים, לחפצים מתים. הזיקה לאמנות קודמת, מזו של רבקה הורן ועד דנה לוי, נוכחת כחלק מהקונטקסט התרבותי בו נוצרה העבודה
הארץ | גלריה
שאול סתר
מבקר אמנות ,הארץ
ג'קי פערל מעלה סיפור מרובד, רב פיצולים: במיצב ובפרפורמנס היא מעמידה את סדום דווקא כמקום היסטורי. פערל מציגה תצלומים של המפעל לייצור אשלג שהוקם בסדום, על שפת ים המלח, בשנות ה–30, יחד עם בית קולנוע לעובדים, ששכן בתוך מערה בהר סדום; היא קוראת קטעים מיומנן של עובדות המפעל שהופרדו ממשפחותיהן והובלו אל המדבר; היא מציבה מעבד בטון שהוסב למעבד מלח. לצד אלה, היא מהדהדת את סדום המיתולוגית, העיר החוטאת, עירו של לוט שמזנה בבנותיו, עירן של הנשים שמביטות אחור: במיטת סדום קטנה שבחלל, בציטוט האזכורים בקוראן על אנשי לוּט, ההומוסקסואלים, בשירה המפורסם של בוני טיילור "A Total Eclipse of the Heart" שבו היא דורשת לסוב לאחור ולהתבונן. פקעת ההקשרים עמוסה וסבוכה — אין דבר שישווה לחידת לוט
מבקר אמנות ,הארץ
ג'קי פערל מעלה סיפור מרובד, רב פיצולים: במיצב ובפרפורמנס היא מעמידה את סדום דווקא כמקום היסטורי. פערל מציגה תצלומים של המפעל לייצור אשלג שהוקם בסדום, על שפת ים המלח, בשנות ה–30, יחד עם בית קולנוע לעובדים, ששכן בתוך מערה בהר סדום; היא קוראת קטעים מיומנן של עובדות המפעל שהופרדו ממשפחותיהן והובלו אל המדבר; היא מציבה מעבד בטון שהוסב למעבד מלח. לצד אלה, היא מהדהדת את סדום המיתולוגית, העיר החוטאת, עירו של לוט שמזנה בבנותיו, עירן של הנשים שמביטות אחור: במיטת סדום קטנה שבחלל, בציטוט האזכורים בקוראן על אנשי לוּט, ההומוסקסואלים, בשירה המפורסם של בוני טיילור "A Total Eclipse of the Heart" שבו היא דורשת לסוב לאחור ולהתבונן. פקעת ההקשרים עמוסה וסבוכה — אין דבר שישווה לחידת לוט
אדריכלות ועיצוב | Ynet
טליה לוי רוזבוים
כתבת אמנות
גם עבודתה של ג'קי פערל בשם "ארכיבאית הנוצות: מיתולוגיה אוטוביוגרפית", מדגישה את מרכיבי המבנה כשהיא מתפרשת על פני שני חדרים ומשתמש בחלון קיים במבנה כמסגרת למיצב שיצרה. המיצב כולל תמונה של עגורן עליו עשרות ציפורים מעופפות, סרטון וידיאו של עבודת איסוף וקטלוג הנוצות בארכיב שבברלין ומאחורי החלון שילוב ביניהם.
בתוך מסגרת החלון ניצבים פסלים. פערל שהגיעה מתחום התיאטרון והבימוי עוד תהפוך את המיצג להצגת תיאטרון והיצירה מהווה מעין הקדמה או טריילר להצגה שתעלה. מאחורי מסגרת החלון ניצבת מעין במה מוארת עם דמויות מיתולוגיות ופסלי עגורנים בגדלים שונים שכל כך מזוהים בתקופה הנוכחית עם הנוף העירוני המתהווה
כתבת אמנות
גם עבודתה של ג'קי פערל בשם "ארכיבאית הנוצות: מיתולוגיה אוטוביוגרפית", מדגישה את מרכיבי המבנה כשהיא מתפרשת על פני שני חדרים ומשתמש בחלון קיים במבנה כמסגרת למיצב שיצרה. המיצב כולל תמונה של עגורן עליו עשרות ציפורים מעופפות, סרטון וידיאו של עבודת איסוף וקטלוג הנוצות בארכיב שבברלין ומאחורי החלון שילוב ביניהם.
בתוך מסגרת החלון ניצבים פסלים. פערל שהגיעה מתחום התיאטרון והבימוי עוד תהפוך את המיצג להצגת תיאטרון והיצירה מהווה מעין הקדמה או טריילר להצגה שתעלה. מאחורי מסגרת החלון ניצבת מעין במה מוארת עם דמויות מיתולוגיות ופסלי עגורנים בגדלים שונים שכל כך מזוהים בתקופה הנוכחית עם הנוף העירוני המתהווה
לאישה |
משוטטת מגלה ומשתפת
אסי פרידמן
מבקרת אמנות ,לאישה
"התערוכה De Zone עוסקת בתעתועי פאטה מורגנה, אותה חוויה אופטית שאופיינית לנופים מדבריים. מרגשת במיוחד יצירת הוידאו של ג'קי פערל המבוססת על סיפוריהן של פועלות המפעל ליצור אשלגן בסדום"
מבקרת אמנות ,לאישה
"התערוכה De Zone עוסקת בתעתועי פאטה מורגנה, אותה חוויה אופטית שאופיינית לנופים מדבריים. מרגשת במיוחד יצירת הוידאו של ג'קי פערל המבוססת על סיפוריהן של פועלות המפעל ליצור אשלגן בסדום"
ידיעות אחרונות | פסטיבל עכו
שי בר- יעקב
מבקר התאטרון של ידיעות אחרונות
...קול מרדני ואנטי-ממסדי..
.ההצגה מצטיינת בעיצוב רב דמיון ובמבט בלתי שיגרתי על העולם הנוצר מהחיבור שבין הטקסט הפיוטי לעיצוב המיוחד המבליט את הסביבה המלוכלכת והמנוכרת.
פערל עצמה מבצעת את תפקיד המספרת בביצוע עדין ואירוני, בעוד ששתי השחקניות שעל הבמה, רותם גולדנברג וענת זוננפלד, מסייעות לה היטב להגשים את חזונה...
ההצגה מצליחה לבטא בצורה רגישה ומעוררת חמלה את המבט האחר של ילדה/אישה מנוכרת מסביבתה ומרגישה שהיא מעין דו-חי המתקיים בו זמנית מתחת למים ומעליהם
מבקר התאטרון של ידיעות אחרונות
...קול מרדני ואנטי-ממסדי..
.ההצגה מצטיינת בעיצוב רב דמיון ובמבט בלתי שיגרתי על העולם הנוצר מהחיבור שבין הטקסט הפיוטי לעיצוב המיוחד המבליט את הסביבה המלוכלכת והמנוכרת.
פערל עצמה מבצעת את תפקיד המספרת בביצוע עדין ואירוני, בעוד ששתי השחקניות שעל הבמה, רותם גולדנברג וענת זוננפלד, מסייעות לה היטב להגשים את חזונה...
ההצגה מצליחה לבטא בצורה רגישה ומעוררת חמלה את המבט האחר של ילדה/אישה מנוכרת מסביבתה ומרגישה שהיא מעין דו-חי המתקיים בו זמנית מתחת למים ומעליהם
הארץ | גלריה
רויטל מדר
דגל שחור
שתי היוצרות מציגות חלל סגור שהוא חדר במחלקה בבית חולים לחולי נפש. במקום, שבו מתרחשת רוב העלילה, דמויות נשים מתפצלות שוב ושוב, מחליפות תפקידים, כלואות בחלל ועם זאת מצליחות להחזיק גם בזהות שחורגת מגבולות המוסד הודות לזהות האתנית והמגדרית שנוכחת לרגעים...דיון מורכב יותר, ונחוץ מאוד, בשאלות של זהות....זהויות שוליות חיות לרוב בתוך ניגודים, ו״פנינה לב נייר״ נשענת על כמה וכמה ניגודים, המוסיפים לאי־סדר האלמנטרי שנוכח בה מתוקף התרחשותה במקום מושבן של נשים שהחברה הגדירה כחולות נפש. הזמן שבו מתרחשת העלילה...תלוש, אין לו תוקף במציאות כפי שזו מוצגת לנו, יכול להעיד על התלישות של הנשים המאושפזות, אבל השיכונים הנחשפים מפעם לפעם ברקע מבהירים שהצמצום שלו לעניין זה בלבד יהיה פשטני. הפער הזה בין התאריך לבין התפאורה הלוא קיים לא פעם גם במקומות שונים בארץ, שננטשו זה כבר על ידי המדינה, ושכל מי שתבקר אותם מבחוץ לא תבין כיצד קפאו על שמריהם.
ניגוד נוסף שבתוכו נעה העלילה הוא זה שבין הטהור למטונף. חלוקה של האחות - לבן למשעי ברובו אך מפויח בצווארון ובמכפלת - מציג את שני הקצוות הללו על גופה של אשה אחת: האחות מטעם הממסד. הפנינים, מוטיב חוזר בהצגה, הן ביטוי לטוהר, אך בה בעת, שלא כמו על צווארה של האשה הבורגנית, הפנינים כאן יוצאות מכלל שליטה: הן ניתנות לחולות כתרופות חדשניות, ואלה בתורן מתקשות לבלוע את אבן החן היוקרתית; וכשהן מסרבות, הן פולטות החוצה שרשראות פנינים ארוכות ללא סוגר, שמתפזרות על הרצפה כך שאי אפשר לאסוף אותן. אבל וזאנה גרינולד ופערל מציעות דיון עדין ורגיש בזהויות, דקיק, אבל לא פחות נוכח מזה של נושאי הדגלים
דגל שחור
שתי היוצרות מציגות חלל סגור שהוא חדר במחלקה בבית חולים לחולי נפש. במקום, שבו מתרחשת רוב העלילה, דמויות נשים מתפצלות שוב ושוב, מחליפות תפקידים, כלואות בחלל ועם זאת מצליחות להחזיק גם בזהות שחורגת מגבולות המוסד הודות לזהות האתנית והמגדרית שנוכחת לרגעים...דיון מורכב יותר, ונחוץ מאוד, בשאלות של זהות....זהויות שוליות חיות לרוב בתוך ניגודים, ו״פנינה לב נייר״ נשענת על כמה וכמה ניגודים, המוסיפים לאי־סדר האלמנטרי שנוכח בה מתוקף התרחשותה במקום מושבן של נשים שהחברה הגדירה כחולות נפש. הזמן שבו מתרחשת העלילה...תלוש, אין לו תוקף במציאות כפי שזו מוצגת לנו, יכול להעיד על התלישות של הנשים המאושפזות, אבל השיכונים הנחשפים מפעם לפעם ברקע מבהירים שהצמצום שלו לעניין זה בלבד יהיה פשטני. הפער הזה בין התאריך לבין התפאורה הלוא קיים לא פעם גם במקומות שונים בארץ, שננטשו זה כבר על ידי המדינה, ושכל מי שתבקר אותם מבחוץ לא תבין כיצד קפאו על שמריהם.
ניגוד נוסף שבתוכו נעה העלילה הוא זה שבין הטהור למטונף. חלוקה של האחות - לבן למשעי ברובו אך מפויח בצווארון ובמכפלת - מציג את שני הקצוות הללו על גופה של אשה אחת: האחות מטעם הממסד. הפנינים, מוטיב חוזר בהצגה, הן ביטוי לטוהר, אך בה בעת, שלא כמו על צווארה של האשה הבורגנית, הפנינים כאן יוצאות מכלל שליטה: הן ניתנות לחולות כתרופות חדשניות, ואלה בתורן מתקשות לבלוע את אבן החן היוקרתית; וכשהן מסרבות, הן פולטות החוצה שרשראות פנינים ארוכות ללא סוגר, שמתפזרות על הרצפה כך שאי אפשר לאסוף אותן. אבל וזאנה גרינולד ופערל מציעות דיון עדין ורגיש בזהויות, דקיק, אבל לא פחות נוכח מזה של נושאי הדגלים
מרתה יודעת | מגזין תאטרון
...בהצגה זו היוצרות מביאות את המטרופולין כולו. עיצוב התפאורה המרהיב, שנוצר בעקבות רעיונותיה של פערל ובאמצעות ידיו של המעצב זוהר שואף, הפך את חדר המיטות במוסד לעיר כולה, על גגותיה, דודי השמש שלה והירח המאיר את הכל. כמו כן, נעשה שימוש מרתק בבובות שעוצבו בדמות אחידה ובמגוון צורות וסוגים, אך כל אחת משרתת מטרה אחרת. הבובות הללו, מעשי דמיונה וידיה של פערל, גורמות להצגה כולה להתרומם לגבהים חדשים ולהרטיט את לבבות הצופים
העוקץ | פרוייקט מיוחד
בעריכת תהילה חכימי
משוררת וסופרת
"פנינה לב נייר": התרופה היחידה לסבל היא יופי
"ההצגה מתחילה בדפיקות קצובות שמייצרות השחקניות על הבמה, ולאט לאט במהלך 50 הדקות המרגשות של ההצגה הקצב הזה גם הופך לקצב הדפיקות של הלב, הלב שלי. שלוש שחקניות מדברות יַלְדוּת ממרחק ומאותו הרגע, יַלְדוּת שיש בה כאב רב אך כרוך בה גם כל מה שכולנו ידענו בבית הספר, בשכונה, זה אותו הנוף. הטקסט מופלא, התפאורה כולה עבודת ידה של ג'קלין יצירות מצוירות מנייר, וצילומים מיוחדים שזזות בקצב, התלבושות המוזיקה והתנועה על הבמה ביחד מייצרים יצירה יפה כל כך ומרגשת והכל ממשיך לדפוק עם קצב הלב. ג'קלין מצליחה לחשוף ולטפל בנושא קשה מנשוא בעדינות ויופי כזה המייצר תחושות קשות אבל גם כאלה של שחרור, ומעבר לכאב, נוף דודי השמש מעל השיכונים. בכיתי הרבה אך גם יצאתי עם חיוך. כאב רב יופי ועדין כזה לא ראיתי בחיי. תודה ג'קלין וחנה הלוואי שתעלו על עוד במות רבות עם היצירה היפהפייה שלכן
משוררת וסופרת
"פנינה לב נייר": התרופה היחידה לסבל היא יופי
"ההצגה מתחילה בדפיקות קצובות שמייצרות השחקניות על הבמה, ולאט לאט במהלך 50 הדקות המרגשות של ההצגה הקצב הזה גם הופך לקצב הדפיקות של הלב, הלב שלי. שלוש שחקניות מדברות יַלְדוּת ממרחק ומאותו הרגע, יַלְדוּת שיש בה כאב רב אך כרוך בה גם כל מה שכולנו ידענו בבית הספר, בשכונה, זה אותו הנוף. הטקסט מופלא, התפאורה כולה עבודת ידה של ג'קלין יצירות מצוירות מנייר, וצילומים מיוחדים שזזות בקצב, התלבושות המוזיקה והתנועה על הבמה ביחד מייצרים יצירה יפה כל כך ומרגשת והכל ממשיך לדפוק עם קצב הלב. ג'קלין מצליחה לחשוף ולטפל בנושא קשה מנשוא בעדינות ויופי כזה המייצר תחושות קשות אבל גם כאלה של שחרור, ומעבר לכאב, נוף דודי השמש מעל השיכונים. בכיתי הרבה אך גם יצאתי עם חיוך. כאב רב יופי ועדין כזה לא ראיתי בחיי. תודה ג'קלין וחנה הלוואי שתעלו על עוד במות רבות עם היצירה היפהפייה שלכן
bottom of page